אוטיזם - כלים יעילים להתמודדות עם מלטדאון, טנטרום, התקפי זעם ומה ההבדל בינהם.

התקפי זעם זו התנהגות שכיחה בשלבי ההתפתחות בילדות, אך הם בעלי משמעות שונה כשמדובר בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי (ASD). המונח "התקף זעם" "טנטרום" שרובנו מכירים מהיום יום מכונה בשפה האוטיסטית "מלטדאון"  ההגדרה הזאת אינה סמנטית בלבד; היא מסמלת הבנה עמוקה יותר של הסיבות הייחודיות מאחורי ההתפרצויות הרגשיות האלו ומסבירה את הדרך לשיטות טיפול מותאמות לרצף האוטיסטי. 

אצל ילדים אוטיסטים התקף זעם (מלטדאון) בא לבטא תסכול, אי נוחות או מצוקה כלשהי במיוחד כאשר הם מוצאים את עצמם לא מסוגלים לתקשר את צרכיהם או רגשותיהם באמצעים מקובלים באותם הרגעים. לעומת ילד נ"ט שהתקפי זעם- טנטרום יכולים לבטא גם התרסה או מניפולציה להשגת מטרה ולא בהכרח ביטוי למצוקה.

הבנת טבעם של התפרצויות אלה היא קריטית להורים ולמטפלים, שכן היא מנחה אותם לאסטרטגיות יעילות יותר לניהול והפחתת ההתקפים.

מאמר זה בוחן כלים וגישות שונות, תוך הדגשת החשיבות של אמפתיה ויכולת הסתגלות להתמודדות עם האתגרים הייחודיים העומדים בפני ילדים עם אוטיזם. באמצעות בחינה מפורטת של אסטרטגיות מעשיות, הוא שואף לספק מפת דרכים ליצירת סביבה תומכת ומבינה שיכולה להפחית משמעותית את ההשפעה של התקפי זעם.

הבנת התקפי זעם ב-ASD

אצל ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD), התקפי זעם נתפסים לעתים קרובות בטעות כבעיות התנהגותיות טיפוסיות. עם זאת, התפרצויות אלה שונות מהותית. הן משמשות כאמצעי תקשורת לא מילולי, דרך לילד לבטא רגשות של תסכול, אי נוחות או מצוקה. ביטוי זה בא לידי ביטוי במיוחד כאשר תקשורת מילולית נכשלת או אינה אפשרית. הסיבות מאחורי התקפי זעם אלה הן רבות פנים, החל מעומס חושי ועד חוסר יכולת להתמודד עם שינויים בלתי צפויים בשגרה.

ילדים אוטיסטים עשויים לחוות את העולם בצורה עוצמתית יותר. צלילים יכולים להיות חזקים יותר, אורות בהירים יותר ושינויים מבלבלים יותר. רגישות מוגברת זו עלולה להוביל למה שנתפס כתגובות יתר לגורמים מעוררים קלים לכאורה. עם זאת, מנקודת מבטו של הילד, תגובתו פרופורציונלית לעומס החושי או הרגשי שהוא חווה.

הכרה בהתקפי זעם כאמצעי תקשורת ולא כהתנהגות רעה היא הצעד הראשון בטיפול בהם ביעילות. זה מעביר את המיקוד מעונש להבנת הסיבות הבסיסיות למצוקה. גישה זו לא רק עוזרת בניהול המצב המיידי אלא גם בפיתוח אסטרטגיות לטווח ארוך העונות לצרכים הספציפיים של הילד, ובכך מפחיתות את התדירות והעוצמה של התקפים אלה. הבנה היא המפתח להפיכת רגע מאתגר להזדמנות לצמיחה ולחיבור.

אסטרטגיות להתמודדות עם התקפי זעם - מלטדאון

התמודדות עם התקפי זעם אצל ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) דורשת גישה גמישה, המותאמת לצרכים האישיים של הילד ושאינה כתובה באף ספר הורות או בלימודי הדרכה להורים.

אני מצרפת מספר אסטרטגיות יעילות שאותם פיתחתי מעבודה רבת שנים כאמא וכמטפלת בתחום, שיכולות לסייע בהפחתת התדירות והעוצמה של התקפי הזעם.יש להתאים את האסטרטגיה לרמת התפקוד של הילד והיכולות שלו. 

יצירת שיגרה וצימצום של הפתעות

יציבות וידיעה מה צפוי יכולות להפחית משמעותית את הלחץ אצל ילדים עם ASD. יצירת שגרת יום עקבית עוזרת לילד להבין למה לצפות, מה שיכול למזער חרדה וחוסר ודאות. לוחות זמנים חזותיים או לוחות שנה יכולים להיות מועילים בתקשורת חזותית של פעילויות היום, מה שמגביר עוד יותר את תחושת הביטחון שלהם.

ככל שרמת התפקוד גבוהה יותר העזרים בהם יהיה שימוש יהיו מותאמים לגילו ותיפקודו של הילד.

שימוש בתקשורת חזותיות

תקשורת חזותיות, כגון כרטיסי תמונות, שעונים וסמלים, יכולות לסייע במעברים חלקים בין פעילויות וציפיות. כלים אלה משמשים כתזכורות מוחשיות ויכולים להיות מועילים במיוחד במצבים שבהם תקשורת מילולית עשויה שלא להיות יעילה. תקשורת חזותית לא רק מסייעות בהבנה אלא גם מעצימות את הילד ומסייעות לו לחוש ביטחון ועצמאות.ככל שרמת התפקוד גבוהה יותר העזרים בהם יהיה שימוש יהיו מותאמים לגילו ותיפקודו, למשל תקשורת חזותית אצל נערה בת 16 הלומדת בחינוך הרגיל יהיה, יכול להיות לעשות ביחד איתה את הדברים בפעם הראשונה, לעודד אותה להשתמש בכתיבת הודעה בפלאפון כאשר היא לא מסוגלת לתקשר מילולית באותו רגע. 

שימוש באמצעים לויסות חושי

מכיוון שרגישויות חושיות נפוצות אצל אוטיסטים, שילוב כלים חושיים יכול לשנות את כללי המשחק. פריטים כמו אוזניות המבטלות רעש, כדורים תחושתיים ועוד יכולים לסייע בניהול עומס חושי, מה שהופך סביבות ומצבים לפחות מציפים. כלים אלה מאפשרים לילדים לווסת בעצמם את הקלט החושי שלהם, מה שיכול למנוע התקפי זעם הנגרמים מאי נוחות חושית.

עידוד תקשורת חלופית

אצל אוטיסטים רבים, מחסומי תקשורת תורמים משמעותית לתסכולים שיכולים להוביל לפרצי זעם. עידוד השימוש בשיטות תקשורת חלופיות, כגון שפת סימנים, מערכות תקשורת חליפיות בתמונות (PECS) או מכשירי יצירת דיבור, או אפילו שימוש בכתיבת הודעת בטלפון הנייד יכולים לתת להם קול.

על ידי מתן אפשרות לילד לבטא את צרכיו, רגשותיו והעדפותיו בצורה יעילה יותר, שיטות חלופיות אלו יכולות להפחית באופן משמעותי את התפרצויות הזעם.

יישום אסטרטגיות אלו דורש סבלנות, עקביות ואמפתיה. חשוב להיות במודעות שהתרגול והלמידה כוללים בתוכם ניסוי וטעייה עד שמוצאים את מה שעובד לילד. המטרה הסופית היא ליצור סביבה תומכת המאפשרת לאוטיסטים  לתקשר את צרכיהם ולנווט בעולמם עם פחות מצוקה.

הפחתת השיפוטיות ההורית

היבט קריטי בניהול התקפי זעם אצל ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) טמון באופן שבו הורים ומטפלים תופסים ומגיבים לאירועים אלה. הפחתת השיפוטיות ההורית אינה מתייחסת להתעלמות מהתנהגויות או לוויתור על משמעת; מדובר בהבנת האתגרים הייחודיים שניצבים בפני הילד  ותגובה באמפתיה במקום בתסכול.

כאשר הורים ניגשים להתקפי זעם בגישה של חמלה וסקרנות, הם מטפחים סביבה שבה ילדהם מרגישים בטוחים לבטא את רגשותיהם. זיהוי התקפי זעם כצורת תקשורת ולא כמרד מאפשר להורים להסיט את המיקוד שלהם מענישת התנהגות לא רצויה לזיהוי וטיפול בצרכים הבסיסיים או בבעיות החושיות הגורמות למצוקה.

זיהוי המשאבים הטבעיים של הילד, מקורות החוזק שלו יכולים לסייע רבות לכם כהורים לגשת לילדכם בתחושה של ביטחון במקום בחוסר אונים ובתסכול רב.

גישה אמפתית מאפשרת להורה לנהל את המצב באופן מידי המיידי אבל יותר חשוב גישה זו מאפשרת לבנות אמון ומחזקת את הקשר בין הורה לילד. היא מעודדת ילדים לתקשר את רגשותיהם וצרכיהם בצורה בונה יותר לאורך זמן, בידיעה שהם יזכו להבנה ולא לשיפוטיות.

יתר על כן, הפחתת השיפוטיות ההורית כוללת גם התבוננות עצמית. הורים חייבים לעתים קרובות לבחון את הציפיות שלהם וכיצד הן מתיישרות עם היכולות והאתגרים של ילדם. על ידי התאמת הפרספקטיבה והתגובה שלהם, הורים יכולים להשפיע משמעותית על יכולתו של ילדם לנהל רגשות ולנווט בעולם בצורה יעילה יותר.

הורות כזו שמה הורות קשובה.

סיכום

התקפי זעם אצל אוטיסטים נקראים מלטדאון במטרה ליצוא אבחנה בגורמים להתקף, בגישה ובדרכי הטיפול.

ניהול התקפי זעם אצל ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) דורש גישה חומלת ומבינה המזהה את ההתפרצויות הללו כצורת תקשורת ולא כהתנהגות רעה. על ידי יצירת שגרות צפויות, שימוש בתמיכות חזותיות, מתן כלים חושיים, עידוד שיטות תקשורת חלופיות והפחתת שיפוטיות הורית, הורים יכולים להפחית משמעותית את התדירות והעוצמה של התקפי הזעם. אסטרטגיות אלה לא רק מטפלות באתגרים המיידיים אלא גם מטפחות סביבה תומכת המקדמת ויסות רגשי ממושך ומיומנויות תקשורת. בסופו של דבר, המטרה היא להבין ולענות על צרכי הילד, לחזק את הקשר בין ההורה לילד ולשפר את איכות חייהם הכללית. לפרטים על הסדנה להורות קשובה ובניית מפת משאבים של הילד ליחצו כאן

רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן

ליאורה פלד

מטפלת רגשית אנרגטית

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש

מדריכה הורים

התמחות בטראומה מורכבת ואוטיזם