ארבעת העקרונות לשינוי דפוס התקשרות

דפוס התקשרות

דימוי עצמי נמוך

ותחושת הקורבן התמידי.

איך מושגים אלו קשורים זה לזו ומה הקשר שלהם למושג אומנה ?

כהורים לילדים שחוו דמויות מטפלות משמעותיות שאינם מהוות מקור ביטחון,

אהבה, הזנה, הרגעה ושלמדו דפוסי התקשרות לקויים אנו עדים

להשלכות של אותה תקופת זמן על הווה שלהם והתמודדות היומיות כיום.

היום נדבר על תיאוריית התקשורת בגובה העיניים, בשפה נגישה וברורה

לכל הורה אשר מגדל ילד שהתקשרות הראשונית שלו פגומה.

תיאוריית התקשורת הוא מונח שאנו כהורים שומעים אותו

מאנשיי מקצוע שסובבים את ילד, אך מה המשמעות שלו ?

המשמעות של תיאוריה זו במילים פשוטות -

באלו משקפיים הילד שלנו רואה את העולם.

מה החוויות הראשוניות שהוא חווה עם הדמויות המשמעותיות שטיפלו בו

שדרכם הוא למד האם העולם בטוח (אופטימיות, ביטחון, אהבה, שייכות..)

או האם העולם מסוכן (פסימיות, חוסר ביטחון, חוסר משמעות ובדידות).

כאשר תבנית התקשרות הראשוני פגומה היא יכולה להשפיע על הדימוי העצמי

ועל ראיה פסימית ותחושת הקורבן שמתבטאים בתנהגויות כמו הרס של ציוד קיים.

לבוש מרושל , התנהגות שמבטאות מסכנות, שאין לי, תחושת קיפוח בלתי נדלת,

ילד המתמודד עם הפרעת התקשרות ראשונית יפצל את העולם שלו דרך

תיאור המציאות באופן אותנטי ואמיתי לכל אחד מהאנשים שמקיפים אותו

וזאת בהתאם לצורך שהילד חושב שהמבוגר שמולו מבקש לראות.

התנהגות זו תתבטא בכך שהורה האומנה יראה בעיקר ילד נורמטיבי ושמח,

מנחת האומנה תראה ילד דיכאוני שגדל בבית שלא מספק את הצרכים,

בית הספר שיראה חלק אחר של הילד וכל זאת בתנהגות משכנעת

כך שכל אחד מהדמויות יחשוב שהוא מכיר את הילד לעומקו והאמת על הילד נמצאת אצלו.

התנהגויות אלו הן טבעיות ומאוד שורשיות ואין להם שום קשר להעברת המסרים או התפקוד שלכם כהורים והם קשורים לדפוסים הראשונים שנוצרו בתחילת חייהם.

מהן דרכי התמודדות ? ואיך אנחנו כהורי אומנה יכולים לסייע לרכישת דפוסי התנהגות מקדמים

והחלפת המשקפיים דרכם ילדנו מסתכלים על העולם ?

ומה המטרות שחשוב שמערכת האומנה והרווחה תחתור להשיג לצמצום דפוס התנהגות מפצל ?

יש מספר עקרונות חשובים אשר שימוש בהם ייתן לכם ולהם חוויות הצלחה והשגת המטרה:

עיקרון ההקשבה

עיקרון הסבלנות

עיקרון ההתמדה

עיקרון הגבולות

עיקרון ההקשבה - עיקרון זה מסייע לבודד את התנהגות של הילד ולהפריד אותה מהתחושה הרגשית

שהתנהגות זו מעוררת בכם, כך שתוכלו להתבונן על הצורך העמוק שהילד מבקש להשיג כמו:

צורך בשייכות, בביטחון.. ולא בתיוג כמו: הוא מופרע, דיכאוני, בעייתי....

היכולת לשאול שאלה כמו: מה ירון מנסה לספר לי דרך התנהגות של פגיעה ברכוש האישי שלו ?

תסייע להשגת המטרה.

עיקרון הסבלנות – היכולת להסתכל על התנהגות כאילו נעשתה בפעם הראשונה מסייע

לכם כהורים להגיב ממקום אימפתי ומכיל .

לכן שעולה לכם מחשבה כמו: "זו הפעם המאה שאני אומרת לו.... ", תעצרו ותזרקו את המחשבה הזאת לים או לשירותים של האורחים ותורידו את המים, עבורו המשפט נאמר בפעם הראשונה.

עיקרון ההתמדה – מסר חד וברור העובר שוב ושוב בסוף נקלט !!!

ולכן תמשיכו לחזור על אותם מסרים גם אם השינוי יראה בעוד כמה שנים.

לי לקח עשר שנים להטמיע אצל הילד שלי נושא הניקיון האישי.

עיקרון הגבולות – גבולות ברורים ועיקביים מעניקים תחושת ביטחון פנימי ומשרה תחושה של

אהבה ללא תנאי.

קשר בריא בין הורה לילד בראשית חייו מכיל בתוכו גבולות ברורים ועיקביים דרך דאגה, הגדרת זמן שינה, זמן הזנה, זמן משחק... המסייעת לילד להפנים תחושת ביטחון ואהבה.

לעיתים בהורות שלנו הרצון להקל עליהם מקשה להתמיד ולהציב גבולות אלו.

המשפט שיכול לסייע בשימוש בחוק זה הוא "גבולות מעניקים ביטחון וידיעה שאני אהוב ומוגן"

היכולת להשתמש בארבעת העקרונות תסייע לכם כהורים אומנים להתמודד באופן המקדם

אתכם ואת ילדכם.

מבחינה מערכתית דרושה עבודה מעמיקה ושינוי הנחת היסוד לכזו שרואה את משפחת האומנה

כשותף מלא וחשוב לשיקום דפוס התקשרות והתקדמות של הילד.

ובניית נוהלי עבודה שמטרתם לסייע בצמצום תקשורת המתרחשת מאחורי הקלעים ללא שותפות ונקודת המבט של הורה האומנה.

כמשפחה שמגדלת ילד עם דפוס התקשורת ומנגנון פיצול חשוב שנשאף לקבל את התמונה

המלאה על הילד מתוך רצון לצמצם פיצול זה.

הכרת חוק האומנה מסייע בקידום מטרה זו.

והכי חשוב !!!

אומנה היא הורות מורכבת שמצריכה שימוש בכישורים נוספים מהורות רגילה.

חוסר הצלחה אינה מעידה על כישלון.

חוסר הצלחה מעידה על אנושיות, היכולת ללמוד מחסור ההצלחה מביאה להתקדמות.

ליאורה פלד,

איזון חיים

מתמחה בהורות לילדים מאתגרים רפואית/רגשית