הורים - להשפיע על הטיפול הרפואי של הילד

היום נדבר על מהו הורה מעורב רפואית ומדוע חשוב להיות הורים מעורבים מול הצוות הרפואי והטיפולי שמלווה את הילד.

הורה מעורב רפואית , הוא הורה שמגיע מוכן לפגישה עם הרופא, קורא את תוצאות הבדיקות

טרם ההגעה לרופא, לומד את עולם המושגים הרפואי, מכין שאלות כתובות שעולות לו בין ביקור לביקור, מתעד בכתב את היום יום של הילד, משתף את הרופא המטפל בסיטואציות חשובות עם כמה שיותר פרטים.

הורה מעורב רפואית, יכול להשפיע על איכות הטיפול שהילד מקבל על התוצאות של הטיפול ומכאן על בריאותו.

רופא הוא איש מקצוע שנסמך על בדיקות דם, אי.אי.גי, MRI ובדיקות נוספות שמלמדות

על הפיזיולוגיה של הילד אך המידע שאתם כהורים משתפים את הרופא, היכולת שלכם לענות על שאלות של הרופא בצורה שהכי משקפת את המציאות, משפיעה על האבחנה והמלצות לטיפול של הרופא.

כשאתם קוראים את האבחון שהילד עבר אתם יכולים להאיר (בכוונה בא') לרופא מידע שהוא לא היה ערני אליו, כשאתם קוראים את בדיקות הדם או משתפים את הרופא בסיטואציה שהילד חווה בגן, אתם בעצם נותנים לרופא מידע שעוזר לו להבין את התמודדות של הילד בפרספקטיבה רחבה יותר.

את ההשפעה והמשמעות של להיות הורה מעורב למדתי בחמש עשרה שנות ליווי מקצועי

של מאות הורים ומניסיון אישי כאמא של יובלי.

ממש לאחרונה התמודדנו עם סיטואציה שערנות של בן זוגי (אבא של יובלי) מנעה ממנה טיפול תרופתי מיותר.

יובלי שלי מקבלת טיפול תרופתי להורדת לחץ בעין, באחד הביקורים האחרונים, הלחץ בעין עלה,

לחץ גבוה יכול לגרום לנזק ברשתית העין ולעיוורון. הרופאה שמלווה אותנו תקופה ארוכה שהיא סופר מקצועית ואחראית, החליטה להוסיף לה טיפה נוספת בעקבות העלייה.

בן זוגי הסב את תשומת הלב של הרופאה שבחודש האחרון הילדה מטפטפת את הטיפות לבד והיה פעם אחת שהטיפה לא נכנסה לעין.

הרופאה הקשיבה והחליטה שעדיף שנמתין עם התוספת של הטיפול התרופתי, הנחתה אותנו להקפיד לטפטף לילדה כל יום את הטיפות ולבוא בעוד חודש לביקורת נוספת, בבדיקה של חודש לאחר מכן הלחץ בעין היה תקין ונחסך מהילדה טיפול תרופתי מיותר.

אם אתם רוצים להיות הורים מעורבים ואתם רוצים להשפיע על דיוק הטיפול שהילד שלכם מקבל מזמינה אתכם להתחיל לתרגל לקראת הפגישה הבאה עם הרופא:

1.לקרוא את הפיענוח של הבדיקות שהילד עשה ולהכין רשימה של שאלות שהייתם רוצים לשאול את הרופא.

2. במידה והילד לא מאוזן, לתעד (אפילו לצלם) את ההתקפיים עצמם, לרשום במידה ואתם מזהים דפוס קבוע וטריגרים להתקפים ולהביא לביקור הבא אצל הרופא.

3. במידה והילד מאוזן להכין רשימה של שינויים שהתרחשו אצל הילד מתחילת הטיפול התרופתי או במהלך השינוי התרופתי, שינוי במצבי רוח, התנהגות, יכולת למידה.

4. במידה והאפילפסיה היא חלק מתסמונת שיש עליה תיעוד בספרים, תקראו על התסמונת, תלמדו את התסמינים שמאפיינים את התסמונת, הבדיקות המקובלות ובפגישה הבאה אצל הרופא תוכלו לשאול שאלות ולבקש את הזכויות שאותה תסמונת מקנה.

הצוות הטיפולי שמקיף את הילד שלנו דואג לבריאותו, יש לו את ההכשרה המקצועית והמומחיות בתחום שלו,

אנו כהורים יכולים להשפיע על החלטות ודרכי הטיפול של הצוות הרפואי בעזרת ידע ושאלות שיעזרו ויעוררו הסתכלות חדשה על הילד שלנו.

ליאורה פלד,

מלווה הורים וילדים המתמודדים

עם אתגרים רפואיים ורגשיים.

מובילה תהליכי מודעות עצמית

אמא של יובלי המתמודדת עם אפילפסיה

רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? ליחצו כאן

www.liorapeled.com

050-9555114