ידעת שדיכאון ואובדנות זו הזדמנות לשינוי ?

בנות יקרות, אני רוצה לדבר איתכן היום על נושא שנוגע לכולנו, נושא שאולי קשה לדבר עליו, אבל כל כך חשוב – אובדנות.

אני פונה אליכן מתוך מקום של הבנה וניסיון, כי אני מאמינה שאובדנות היא לא איזשהו פגם או כישלון, אלא תגובה טבעית של הנפש שלנו, במיוחד אחרי שעברנו חוויות קשות.

זה כמו שהגוף שלנו מגיב למחלה, הנפש שלנו מגיבה לטראומה. ואם כך, אין לנו מה להתבייש או להסתיר, אלא להפך, לתת למקום הזה ביטוי, ולהבין איך אנחנו יכולות לעזור לעצמנו.

מחשבות אובדניות יכולות לנבוע מכל כך הרבה סיבות. לפעמים זה כאב שפשוט אי אפשר לשאת, תחושה שהכל מתערער, קושי להירדם, או חוסר אמון בעצמנו, בעולם, או בתהליך הריפוי. זה יכול לקרות כשמרגישות שאין מוצא, ששום דבר לא ישתנה. הרבה פעמים זה בעצם שחזור של מצבים קשים מהעבר, בהם הרגשנו חסרות אונים. אבל אני כאן כדי להגיד לכן שאתן לא שם יותר, אתן חזקות ויש לכן את הכוח לשנות גם אם כרגע אתן לא רואות את הכוח הזה.

חשוב לי שתדעו, שהפער בין המחשבה על מוות לבין המעשה עצמו הוא עצום. רוב האנשים לעולם לא יעברו מהמחשבות למעשים. כי בתוך הרצון למות, יש לרוב רצון עמוק יותר – רצון להמית את החלק הכואב בתוכנו, את החלק שסוחב את הכאב, את האשמה, את הכעס. החלק הפצוע הזה משפיע על כל תחום בחיינו, וזה מה שגורם לנו להרגיש את הרצון לסיים הכל. לפעמים, התחושה הזו באה כדי להניע אותנו לפעולה, להוציא אותנו מאזור הנוחות, ולחפש פתרונות יצירתיים למצב שלנו. כמו שאני אומרת, דיכאון ואובדנות הם הזמנה לשינוי.

אני יודעת שאחד הדברים הכי חשובים שלמדתי זה שכשאנחנו מצליחות להכיל את עצמנו בחמלה, לקבל את כל החלקים הפגועים ואפילו לאהוב אותם, רמת האובדנות יורדת פלאים. הרבה פעמים, המלחמה הפנימית שלנו בעצמנו, ברגשות שלנו, היא זו שיוצרת את הקושי. כשאנחנו משלימות עם עצמנו, עושות שלום עם כל מי שאנחנו, החיים נראים הרבה יותר קלים, ויפים, וגם המחשבות הקשות פחות משתלטות.

אז מה אנחנו עושות? אנחנו מדברות אל עצמנו, מנהלות שיח עם המוח שלנו, ומסבירות לו שמה שאנחנו מרגישות זה רגש עמוק שזקוק לביטוי, או כאב שהמוח שלנו פשוט רוצה להפסיק. אנחנו מזכירות לעצמנו שאנחנו כאן ועכשיו, שיש לנו עוד דרכי פעולה חוץ מלוותר על החיים. אנחנו לומדות להרחיב את השיח הפנימי שלנו, לזהות את הקולות שגורמים לנו להרגיש רע, ולהחליף אותם בשיח פנימי מחזק ומעצים.

אני רוצה שתדעו שיש בתוכנו חלק שרוצה לחיות, שרוצה בטוב, וגם חלק שפשוט עייף. באמצעות דיאלוג פנימי בין שני החלקים האלו, אנחנו יכולות לגלות מה כל אחד מהם צריך, להכיר אותו, ולמצוא דרכים להרגיע את החלק שמתמודד עם הקושי.

זכרו, בנות יקרות, אובדנות היא סימפטום של כאב עמוק, אבל אתן לא לבד. אתן יכולות לבחור להשקיט את הכאב בדרכים אחרות. אתן יכולות ללכת לטייל בטבע, לעשות ספורט, לרקוד, להאזין למוזיקה, לדבר עם מישהו שאתן סומכות עליו. יש כל כך הרבה דרכים לבחור בחיים, ואני כאן כדי לתמוך בכן.

ואם אתן מרגישות שאתן זקוקות לעזרה נוספת, אני מזמינה אתכן להצטרף לקבוצת העצמה "נקודת מפנה", שבה נלמד יחד איך להתמודד עם הקשיים, איך לחזק את עצמנו, ואיך לבחור בחיים מלאים וטובים. זה המקום שלכן להתחזק, להרגיש שייכות, ולקבל כלים שיעזרו לכן לצאת מהמקום הזה. אני מחכה לכן שם, עם כל הלב ❤️.

ליאורה פלד

מטפלת רגשית אנרגטית

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש

מדריכה הורים

התמחות בטראומה מורכבת ואוטיזם

רוצה לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן