"קחי את הפחד לצידך, תני לו יד וביחד תעברו את האתגר"
את כמעט בת 9, בשבועות האחרונים אני צופה בך ורואה איך מצאת את הכוח שיש בך לכבוש את הפחד.
כבר לא צריך אותי להיות שם לחיזוק ודחיפה, היכולות לדחוף ולחזק כבר נמצאות בך.
לפני כמה חודשים הצעתי לך לחזור לטיפולים... אמרת לי לא... כיבדתי את החלטתך... הרופאים והסביבה אמרו לי לא לשאול אותך ושאני צריכה להחליט עבורך...למרות זאת בחרתי להשאיר את החלטה בידך.
ואז לפני כחודשיים באת אלי ואמרת שאת מוכנה, בואי נעשה זאת... הסברתי לך מה יהיה ואיך.
והשבוע עשינו זאת! ואני גאה בך ושמחה כל כך שידעתי להקשיב ל"לא" וגם ל"כן".
הגיע היום... את בצום.. כל כך בוגרת בלי תלונות וקיטורים, המרדים קורא לנו ומסביר לי את התהליך ואומר לך "אמא איתך כל הזמן ולא עוזבת אותך לרגע" ואת צוחקת בליבך יודעת שזה סתם.
הרגע מגיע את מושיטה לי יד ואנחנו צועדות יחד, את עולה על המיטה ושוכבת בלי אף ציוץ תוך שאת חוזרת בראשך על המנטרה " קחי את הפחד....", המסכה מונחת על פניך ואת נושמת נשימות עמוקות ... נרדמת.
את מתעוררת... לא נעים לך קצת שורף אבל את מתגברת...
אנחנו צועדות ברחוב ואישה באה שואלת אותך "מה קרה? " ואת עונה "טיפול", בצורה כל כך פשוטה וברורה.
יום ראשון את הולכת לבית הספר... המורה שואלת אם את רוצה להסביר לכיתה מה קרה... את עומדת מול כל הכיתה ומסבירה בצורה כל כך יפה... זהו נגמרו השאלות.
והינה תזכורת לנו ההורים כי תפקידנו לתת לילדים שלנו כלים לצעוד בדרך.
אני מודה כל יום על הזכות להוביל אותך בדרכך, מודה על כך שניתנו לי הכלים הנכונים, מודה על שיטת "איזון חיים" שנכנסה לחיי ושינתה אותם...
ולך אימי היקרה שתמיד לימדת אותנו למצוא את הכח שלנו, להיות אנחנו ולא אחרים, ולראות את הטוב.
והשיר הזה מוקדש לך "בואי ילדה קטנה"
אם יש לכם שאלות נוספות - אשיב עליהן בשמחה
Comentarios